אני מאחת הפלוגות, אני בתור אחד הדתיים תמיד צחקתי שאנחנו הפרוקסי של הרב אבי, הוא היה נעזר בנו הרבה ותמיד דחף להדלקת נרות, לסעודת ט"ו בשבט. ממש את כל לוח השנה אפשר למנות. חשבתי הרבה על זה שרב צבאי צבא זה תפקיד לא ברור. למג"ד יש תפקיד, למפ"ים יש תפקיד, לממי"ם יש תפקיד. רב צבאי זה תפקיד מאוד קשה במובן הזה. אני חושב שאפשר לראות שהרב אבי נגע בלב של כולם. קודם כל במאור פנים שלו. בדיוק הסתכלתי עכשיו על המשנה באבות, אני חושב שפשוט השיטה שלו הייתה עין טובה, ולב טוב וחבר טוב. הוא באמת תמיד היה חבר, נגע בכולם ודיבר אל כולם. התרגש באמת, הלב שלו היה מונח, המאור פנים של הרב אבי היה כזה שקוף- ראו את הלב שלו. בערב שמחת תורה כשעברנו ליד הפלוגה שלנו, הוא אמר לנו- פלוגה א', שבת שלום, חג שמח! ביום שישי, רגע לפני שבת, באמת כשיצאנו מהסטבאונד מצאנו איזה צרור של תחמושת. והוא ממש התרגש ואמר לי- תראה איזה דבר מדהים! באמת מכל דבר הוא התרגש.
בראש השנה התפללנו, זה היה ממש יום לפני הכניסה, היו תפילות והרב אבי דיבר גם בסעודות והוא אמר לי תראה מה זה … הוא גם כתב על זה. ראיתי אחר כך בפייסבוק, הסמ"פ ז"ל תקע בשופר והוא אמר לי- אוי תראה מה זה, איזו זכות. הוא באמת התרגש ממש מכל דבר, והייתה לו עין טובה ותמיד הכל בטוב, אף פעם לא הרגשת שהיה איזה משהו של ביקורת או משהו כזה ואני חושב שזה היה הסוד שלו. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה סוגים. זה יישאר איתנו.
ג.
