דברים לצעדה "צועדים לגיוס" ד' ניסן ה'תשפ"ה
"ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".
מתוך אמונה שלמה, אהבת ישראל והבנת גודל השעה.
גודל האירוע לחיות בדור הזה. שעה היסטורית.
וגם מתוך לב מפולח מגעגועים לבעלי, אהובי, ידיד נפשי, הצדיק, סרן הרב אבי גולדברג הי"ד.
אני בוחרת לעסוק בתקווה ובבניין. והסיבה שאינני נוכחת פיזית בצעדה חשובה זו היא כי ברגעים אלה ממש
– חברה טובה וצדיקה שלי, גלית ויזל, האשה (האלמנה) של אלקנה ויזל הי"ד, מתחתנת!
היא קמה, מקימה, פועלת חיים. פותחת את הלב מחדש.
לב שכולו פעימות אהבה לבעלה אלקנה. לב של כאב וגעגוע על חסרונו.
ויחד איתו, בנוכחותו ברוח, נוכחות לא פיזית –
הלב שלה מצליח לפעום אהבה בעזרת ה' גם לבעלה החדש, רחמים.
אני מבקשת להתחבר לנקודת החיים הזו.
זוהי תנועת חיים.
ועם ישראל נדרש לעשות בדיוק את אותו דבר.
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
לצד התפילה עצומה, הבוקעת מהמקום העמוק ביותר בלב- לשלום:
בארץ, בינינו, ומסביב, ובעולם, המציאות מראה שבינתיים צריך גם המון עוז. המון!
המון זקיפות קומה כאומה. המון אמונה בצדקת הדרך. המון מסירות. המון כח.
מכיוון שלצערנו האויבים המרים שלנו קמים עלינו לכלותינו!
אנחנו לא יודעים למה הקב"ה שם לנו את השכנים האלה, ב-7 זירות שונות!
זירות המבקשות את השמדתנו!
אבל אנחנו עם ה'. אנחנו העם שה' בחר בו להביא בשורת חיים אמיתיים לעולם.
חיים של תורה, של חסד, של אמת ושלום. של שמחה, קירבה, אהבה ונתינה.
בשביל שנביא את כל זה לעולם אנחנו חייבים לחיות! ובשביל לחיות, אנחנו זקוקים לחיילים, ללוחמים.
אני פונה אליך, אח חרדי יקר ואהוב מאד, אני פונה אלייך, אחות חרדיה יקרה ואהובה!
אנחנו צריכים אתכם! פשוט צריכים אתכם.
האתגרים הבטחוניים עצומים, הלחימה מתחדשת, בכל הגבולות נדרשת נוכחות מוגברת.
אנחנו שומעים חדשות, אנחנו יודעים מה קרה מסביב,
אנחנו יודעים מה עדיין קורה מסביב. המצב הביטחוני מאד מאד מתוח.
והחברה המשרתת מתוחה עד הקצה. בבקשה תראו אותנו, תישירו מבט.
אתם מחזיקים בדברים חשובים לישראל.
ביניהם המסירות ללימוד התורה, האמונה העמוקה, עשיית החסד.
כולנו רואים וזוכים לראות במעלת חברינו ולא חסרונם.
להתגייס לצבא זו מצווה, ואתם יודעים לקיים מצוות. גדלתם וחונכתם לקיום מצוות.
"לא תעמוד על דם רעך", "ואהבת לרעך כמוך".
התורה ספוגה בחובה להגן ולהציל, בגופו ממש. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'"
אבל לא נכון שהרוח תהיה כלואה רק בתוך בית המדרש, אלא תתפשט אל המחנה כולו.
יש לכם כח אדיר! יש לי אמון. בחברה, ביחידים, בכם, שאתם יכולים לגלות אחראיות.
ולהיות בדיוק כמו בעלי- שהיה כמו "ארון ה' בתוך המחנה", להיות מסורים לה' עד הסוף-
בלימוד תורה, ובהגנה ממשית על החיים, על ישראל.
ברוח ובמעשה. הוא היה בכל מקום שצריכים אותו, מסור, חרוץ, צנוע.
אך מעבר לזה, הוא עסק כל חייו ובכל שירותו – בהפחת כח לחיילים!
בנתינת רוח, תקווה ומשמעות. הוא כתב בקביעות לכל החיילים בגדוד- הודעות חיזוק שרוממו אותם!
בכל הודעה רעיון מתוך הפרשה, מהדף היומי, או מהזמן – החג הקרוב.
כמה מאמץ וכוחות נפש דרושים כדי להיות חייל.
כמה מוטיבציה צריך, בתנאים לא קלים, בבוץ, בחום הלוהט, במרחק מהבית,
מהאשה האהובה, מהילדים, מההורים, מהאחים.
בעלי ידע לתת לחיילים תחושת שליחות, הולכים לפני המחנה, במסירות, ובאמונה שיהיה טוב.
בשנתיים האחרונות מתגלה דור משיח. דור של משיב הרוח.
דור שלא בונים על הנס. דור של רצון.
אני מאמינה שיש בכל העם רצון להיות יותר טובים יחד.
ובסוגייה הקריטית הזו, שמאמין ויודע שכל העם צריך לשרת, לשאת בנטל העצום.
כל אחד קרוי לגדול בזמן הגדול והנורא והקשה הזה.
"האחיכם יבואו למחלמה ואתם תשבו פה". כל יחיד ויחיד. אנחנו מושיטות יד לעזרה.
בבקשה, באמונה, באהבה. ורוצים שיד אחים תהיה מושטת חזרה.
במישור אחר, אבל לא פחות חשוב, אני מאמינה שהממשלה יכולה ליצור מצב חוקתי שיעודד את היחידים, עידוד כלכלי.
כזה שיעזור לכל מי שמבין את גודל השעה אבל עדיין איננו משרת בצבא- להגיע, להתייצב, להתגייס,
לאמר: "הנני". נכונות להגן, להציל, להילחם, להגדיל חיים.
אתם המנהיגים יכולים להיות המבוגר האחראי שמתקן חקיקה שנחקקה בעבר עבור קבוצה קטנה מאד בחברה,
והיום ברור עד כמה היא לא עומדת במבחן המציאות, עד כמה היא לא רלוונטית.
אל תהיו כבולים לטעויות. זוהי שעה היסטורית.
המפתח בידיכם. קבלו את העוז, תדבקו בדברי האמת הללו.
כי "אמת מארץ תצמח". תהיו מבקשי אמת.
צריך שילוב ידיים אמיתי, טהור, ולא מטייח. לגלגל את הדברים כך שכל העם ישא בנטל.
ולוואי מתוך שותפות ואהבה גדולה.
אין לנו את הפריבילגיה להיחלש. "מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב".
בואו נהיה דור זכאי. במלחמה הזאת רואים את החיילים הקדושים, מאוחדים, גיבורים!
ה', תראה את הבנים שלך. כל העם צריך להיות בזה. לעמוד על נפשנו.
להילחם באויבים שלנו, ובעזרת ה' להשקיע את מיטב זמננו בלימוד תורה, בחינוך, ובחיים.
עם ישראל חי!
באהבה,
רחל גולדברג,
אשתו של סרן הרב אבי גולדברג הי"ד, נהרג בשבת פרשת בראשית ה'תשפ"ה 26/10/2024
