יש לי מיליון סיפורים, כולל מהקרב, אבל אני לא חושב שזה מה שאפשר עוד הרבה לספר.
אני רוצה לספר שני דברים. קודם כל, אני כמו בוגר "הרטמן" טוב, קורא לאבי בשם הפרטי כי זה הרגיש לי קשר יותר אישי.
אני ואבי היינו עושים פפראצי אחד על השני. אני הייתי מדווח עליו לאבא שלי שיעביר לצוות של הימלפרב והוא היה מדווח עליי לאבא שלי, כדי שהמשפחה תדע.
באחד מהסבבים הקודמים, בטירוף הזה של המילואים, שבו כל אחד מנסה להבין איך הוא מחזיק גם מילואים וגם חלק מהחיים האישיים, אני ראיתי את אבי באמצע הלילה באחת עשרה וחצי בודק מתכונות. כי כך הוא היה.
הוא לא שכח לרגע את התלמידים שלו והוא שימר את זה גם כשהיינו רחוקים גם פיזית וגם נפשית מהחיים האלה. צילמתי אותו ושלחתי את זה לאבא שלי שבצוות המורים והוא הפיץ את זה בקבוצה של הצוות. כי זה היה רגע כזה סוראליסטי שאמצע הלילה וכולם עייפים, זה שעות של שינה והוא יושב לבד באיזה, לדעתי זה היה באיזה תחנת דלק והוא פשוט ישב שם ובדק מתכונות. וכזה הוא היה.
הדבר השני זה שביום של האירוע אנחנו ישבנו מחוץ לאיתור שלנו, שבת בבוקר, היה יום יפה, היה שקט מאוד. וישבנו שם הצוות של הפלוגה, החפ"ק של הפלוגה. ונהנינו מהשקט ומהאווירה. ובדיוק פלוגה ג' עברו לידינו, ובין היתר אבי עבר לידנו, ועצרנו אותו ודיברנו איתו והוא חייך והוא היה שמח והוא היה מאושר והוא אמר איזה יום יפה, איזה זכות והוא פשוט היה עם חיוך החיוך התמידי הזה.
ועוד באותו בוקר יש לנו מחלקת רת"ק בפלוגה והם יצאו לעשות כיפת רת"ק לעבר יעדים, ואני השגחתי מאחורה, ופתאום אבי צץ. והוא עומד שם מחייך כמו עוד חייל. ואני אומר לו, מה אתה עושה פה? אנחנו באמצע פה.. זה. לפני הכל אני חושב שהוא גם היה רב והוא גם היה איש רוח והוא גם היה חי"רניק והוא בא ופשוט חייך ונהנה מהמחזה.
הוא היה איש של רוח ושמחת חיים ומעשה. כל היום שר כל כך הרבה והוא היה כל כך משמעותי לכולנו ואפשר לראות את זה מהגיוון של האנשים של הגדוד שפה, ממ"פים ורס"פים וכולם הגיעו ולכולם היה חשוב להגיע ולראות אתכם ולהגיד איך אנחנו הכרנו את אבי וכמה הוא היה משמעותי בשבילנו.
חייל אחר: הוא אמר לנו בבוקר כשהוא יצא שהוא ירד בעצם עם פלוגה ג', אז היינו אני ושי בחוץ וירד כולו שמח והוא ברגיל היה שמח, תמיד היה מקרין פנים והשמחה שלו אי אפשר לשכוח את החיוך שלו, ובעצם כעצרנו אותו ודיברנו איתו אז הוא אמר לנו ברוך ה' אני מובטל אין לי עבודה, מי שלא מבין מה זה אומר אין לי עבודה זה שהוא לא צריך להתעסק עם פצועים והרוגים. ואנחנו שמחנו איתו כי חיכינו לצאת היינו אמורים לצאת בערב, והוא היה בשמחה שבאמת אין לו עבודה להתעסק איתה. ובאמת ככה הוא עזב אותנו. הוא אמר אני חייב לזוז לכוח ובאמת הוא סגר את הכוח מאחורה. הוא הלך עם החיוך שלו ובאמת זה משהו שאי אפשר לשכוח, את השמחה שלו ואת האהבה. הוא נתן לכל אחד את הדבר הזה שהוא צריך הוא ממש הפיץ אור. הרב אבי היה כמו שמש, פשוט כל מקום שהוא נכנס אליו. גם אם זה בבית בחושך לא היה אפשר לפספס אותו הוא פשוט הקרין אור עם כל ההחשכות שעשינו בבית, כשאבי נכנס…
