חברים

אני זכיתי לנגן עם אבי בעשרות אירועים וחתונות. היינו חבר׳ה מישיבת צפת והייתה לנו להקה.

אין לי שום דבר חכם לומר. חוץ מעל אבי שהוא מאור פנים והדבר שקופץ לי

כשהבנים של אהרון נפטרו כתוב ואהרון נדם וידום אהרון. הרב אדרי ראש הישיבה של אבי

כל החמישה חודשים הראשונים מישהו הלשין עליי שאני פקיד שמאלן, זה ישר מאוד דיבר אליו

אני ישבתי הבוקר, אמרתי לרחל, וכתבתי כמה מילים, לזכרו של נכדי עמיתי, שנפל גם הוא

אני רוצה לספר שני סיפורים על כמה אביל'ה, ככה קראתי לו שנים אביל'ה. יכול להיות

אני מרגיש קצת נבוך, במפגשים הרבים שהיו לי עם אבי ואיתכם, לא כל כך דיברתי

אני  מחנך השנה את כיתה יא, את הכיתה שהרב אבי חינך בשנים ט-י, בשנתיים האחרונות.

ואת אמרת שאת רוצה להביא מים לעולי הרגלים, אבל את חוששת שזה לא משהו שנוכל

אבי, אם יש משהו.. איזה מנטרה כזאת שאני חושב לעצמי וסיפרתי גם קצת לחברים היום:

אם אני מוצג כמורה לכינור, אז אני אגיד משהו שהוא יותר נגינה, מעבר למילים. ברגע

אני חייל בגדוד 8207, אני הגעתי לגדוד בשנה האחרונה, מתחילת המלחמה אחרי שמחת תורה.  זכיתי

כשזיכרון, כאב וגעגוע פוגשים זיכרון, כאב וגעגוע וגם עוצמות גדולות, וחוזקות וחיים מלאים במשמעות ומקרים

בס"ד                             

ילדים יקרים של אבי, אני כותב לכם את המילים האלה בלב כואב, אבל גם בלב

It was one of the most painful mornings I can remember, just under a year

אבי בשבילי זה מפגש אחד בשיעור א׳ בצפת, כשהוא עוד היה במכינה. אני זוכר ערב

כ"ו תשרי התשפ"ה אבי גולדברג בשבילי זה תפילות הלל מלאות כוונה. זה דרשות שבת קצרות

ערב טוב רחל, חושבת עליכם הרבה, במיוחד בימים אלה.  אשמח לשתף אותך בכמה נקודות שהתגבשו

כשזיכרון, כאב וגעגוע פוגשים זיכרון, כאב וגעגוע וגם עוצמות גדולות, וחוזקות וחיים מלאים במשמעות ומקרים

לרחל ולילדים היקרים, לפני יותר מעשרים שנה באחת ממוצאי השבתות, התגלגלתי במקרה לביתם של  דוד

ילדים יקרים של אבי, אני כותב לכם את המילים האלה בלב כואב, אבל גם בלב

רחל יקרה הנה שלך לפנייך: מעשה שהיה כך היה בשבת שסמוכה ליום העצמאות נסענו להוריי

סרן הרב אברהם גולדברג ז"ל היה דמות רבת-פנים – רב, איש חינוך, לוחם מסור ואדם