ומאז הוא האיש שהציל אותי בכל מצב שהייתי צריכה…

הי רחל. 

כבר כל כך הרבה זמן שאני רוצה לכתוב לך, כותבת ומוחקת… כי באמת לא מצאתי את המילים הנכונות.
אז עכשיו החלטתי שביום הזיכרון, רגע לפני חגיגות העצמאות אכתוב לך מספר מילים.
אתחיל בכך, שאת אישה מדהימה, אני שומעת אותך בערוצי התקשורת ואני ממש מתפעלת מכוחות הרוח והנפש שיש לך.
את מעוררת הערצה. 

את אבי הכרתי בשירות לאומי, הוא יצר איתי קשר לפני תחילת השנה. ומאז הוא האיש שהציל אותי בכל מצב שהייתי צריכה…
הייתי צריכה דברים לחודש ארגון, אבי.
זקוקה למערכת הגברה, אבי.
הייתי צריכה יעוץ בנושאים שונים, אבי.
עצם הידיעה שאבי היה בשטח, ידעתי שהכל בסדר. וזה באמת לא קלישאה. 

אני אפילו זוכרת שיחה איתו בחמישי בלילה לפני שבת ארגון שהוא אמר לי, תגידי מה את עוד צריכה, אני מסדר לך…
לא חושבת שתפקיד הקומונרית התאים לי, אבל בזכות אבי צלחתי את זה בשלום.
לימים ניתק הקשר ביננו,
ואז פתאום הגעתם לשבע ברכות שלנו. וואו. כל כך התרגשתי. אבי ורחל גולדברג. 

ומאז בפעמים המעטות שנפגשתי עם אבי., היה לנו שיח כל כך נעים ונחמד. 

אבי עם חיוך גדול  שכל כך אופייני  לו, יחד עם חכמת החיים שלו ועיניים שמקשיבות לכל מילה, שילוב שהיה כל כך כיף לדבר איתו.
בלוויה שלו מה שעבר לי בראש.. זה ״אני יודעת שאומרים את זה על כולם, אבל אבי באמת היה מוסיף עוד כל כך הרבה טוב בעולם הזה…״ 

אני חושבת עליו (ועלייך…) המון. אני בוכה עליו הרבה
ומחבקת אותך מרחוק. 

שנדע ימים טובים.

מ. ז. ב.